היווצרות קטרקט היא הבעיה היותר שכיחה בעדשה בעיני כלבים. כאשר העדשה נעשית עכורה, ההשפעה על הראייה משמעותית מאד.

קטרקטים מסווגים לפי קטגוריות שונות, אולם הנפוצות שבהן הן לפי הגיל בו הוא מופיע, שלב ה”הבשלה” (maturity) של הקטרקט, המיקום בעדשה, ואחוז העדשה המעורב בתהליך. לפי גיל מסווגים הקטרקט לכאלה שמופיעים בסמוך להמלטה, צעירים, בוגרים וזקנים. לפי שלב הבשלות: תחילתי, לא בוגר, בוגר והיפר-בוגר. התחילתיים קטנים בגודלם וממוקדים למקום אחד. הלא בוגרים גדולים יותר, ומתחילים לחסום את שדה הראייה. הבוגרים חוסמים את שדה הראייה לחלוטין. ההיפר בוגרים נראים כאילו החלו להיספג,קטנים בגודלם מהבוגרים, אולם עשויים לגרום לדלקת אימונולוגית ב Uvea של העין (שכבה המכילה כלי דם) ולגרום לתגובה כנגד החלבונים שנמסו מהעדשה הפגועה. סיווג טוב הוא לפי האחוז אותו ממלא הקטרקט בעדשה (מ 0 ל 100%) ומיקום הקטרטקט. כך למשל נתאר “קטרקט של כלב בן שנה כצעיר מבחינת ההופעה, אחורי מבחינת המיקום בעדשה, ותופס 10% משטחה